ויטמין C

תוספי מזון

תוספי מזון

ויטמין C

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 13/08/2009 09:51

ויטמין C הוא אחד מתוספי המזון הנפוצים ביותר בעולם לשם המרצת מערכת החיסון, ריפוי פצעים, כאנטי-אוקסידנט ועוזר במניעת סרטן. ויטמין C, נמס במים ומצוי בפירות וירקות טריים רבים.

שם מדעי לויטמין C
חומצה אסקורבית (Ascorbic Acid)
 
שמות נפוצים
Ascorbate, sodium ascorbate
 
סיכום רפואי

ויטמין C, ידוע גם כחומצה אסקורבית, הינו ויטמין נמס במים המצוי בפירות וירקות טריים רבים. זהו ויטמין חיוני אשר אינו מבצע סינתזה בבני אדם והמחסור שלו קשור במחלת הצפדינה. ויטמין C דרוש גם לפונקציות פיזיולוגיות שונות הכוללות היווצרות קולגן, קטכולאמינים (catecholamines) וקרניטין (carnitine) בנוסף למטבוליזם של טירוצין (tyrosine) ו- peptide synthesis. ויטמין C הוא גם אחד מתוספי המזון הנפוצים ביותר לשם המרצת מערכת החיסון, ריפוי פצעים, כאנטי-אוקסידנט ולמניעת סרטן. ויטמין C- ויטמין אשר נמצא בתפוז

נהוג לחשוב שויטמין C מעודד את בריאות הלב וכלי הדם, אך ממצאים ממחקר שלב II שנערך לאחרונה ע"י Physicians' Health Study אינו מציין את ויטמין C כמונע מחלות לב וכלי דם . זאת ועוד, תוספת של ויטמינים C ו- E הגבירה את הסיכון למות וללקות באוטם שריר הלב בחולים עם מחלת העורק הכלילי של הלב אין זה ברור האם ויטמין C מסייע להפחתת לחץ הדם, שכן הנתונים בנושא זה סותרים. ויטמין C עשוי להפחית את החומרה והמשך של דלקות בדרכי הנשימה בחולים אשר פרט לכך בריאים, למרות שלא הוכח שהוא מונע את המחלה. ויטמין C עשוי להציע גם הגנה כנגד מחלת אלצהיימר

התפקיד של ויטמין C בטיפול ובמניעת סרטן אינו ברור. תוצאות מניסויים במבחנה ובבעלי חיים מראים כי תאים סרטניים מעדיפים קליטה של ויטמין C . אך תוספת של ויטמין C, E ובטא קרוטן לא היה יעיל במניעת סרטן או במוות מסרטן . כמו כן, תוספת של ויטמין C יחד עם ויטמינים A ו- E ו- בטא קרוטן לא מנעה סרטן של המעי , לא הפחיתה את הסיכון לסרטן הערמונית , ובעצם עלולה להגדיל את סה"כ התמותה . מחקר שנערך בחולי סרטן בשלב הסופי של המחלה הראה שאין תועלת בנטילת מינונים גבוהים של ויטמין C . נטילת ויטמין C דרך הווריד נבדק בחולי סרטן , וניסויים קליניים נמשכים על מנת לאשש את היעילות שלו .

ויטמין C יכול להפחית את יעילותן של תרופות כימותרפיה רבות. בנוסף, נטילת ויטמין C קשורה בהגברת ההשפעות של תופעות הלוואי מן הכימותרפיה. תופעות לוואי אחרות קשורות במערכת העיכול, למרות שתת-סוכר ותת לחץ דם מדווחים במקרים של מינונים הגבוהים מגרם אחד ביום. חולים עם היסטוריה של אבני אוקסלאט בכליות, אי-ספיקת כליות, ליקוי G6PDH, hematochromatosis, או חולים המקבלים כימותרפיה צריכים להיוועץ ברופא לפני נטילת תוספת ויטמין C.

 
מקורות של ויטמין C במזון

פירות הדר, ירקות ממשפחת המצליבים, גרגרים, פלפלים, מלון, עגבניות ותפוחי אדמה .

 
שימושים נפוצים של ויטמין C
  • אסתמה
  • ברונכיט
  • מניעת סרטן
  • טיפול בסרטן
  • מחלות לב וכלי דם
  • קטרקט
  • הצטננות
  • גלאוקומה
  • לחץ דם גבוה
  • המרצת מערכת החיסון
  • דלקות
  • מחלת פרקינסון
  • חוזק וסיבולת
  • ריפוי פצעים
 
מנגנון פעולה של ויטמין C

כאנטי-אוקסידנט נמס במים, ויטמין C מגיב ישירות עם סופראוקסיד, רדיקל הידרוקסיל ומולקולות סינגלט חמצן. ויטמין C מעודד ריפוי פצעים על ידי שימוש כמחזר בסדרת הריאקציות להיווצרות ופולימריזציה של קולגן. מחסור בויטמין C גורם להחלשת הריפוי של פצעים ולמחלת הצפדינה. ויטמין C חשוב לסינתזה של קתכולאמינים וקרניטין, בנוסף להמרת חומצה פולית לחומצה פולינית. הוא גם מעורב במטבוליזם של טירוצין ו- peptide synthesis. במהלך דלקת, ויטמין C עשוי להפחית דלקתיות הנגרמת על ידי כימיקלים מחמצנים המשתחררים על ידי לויקוציטים פאגוציטים לאחר הפעלה. ויטמין C גם עשוי לדכא השבתה רדיקלית של תחמוצת החנקן, וכך לשפר התרחבות כלי דם הקשורה באנדותל  לחומצה דה-הידרו אסקורבית, הצורה המחומצנת של ויטמין C, עשויה להיות השפעה מגינה על התא על ידי שימור הפוטנציאל של הממברנה המיטוכונדרית .

 
פרמקוקינטיקה של ויטמין C
ספיגה:

ספיגה של המעי מתרחשת באמצעות תהליך העברה פעיל התלוי בסודיום, שהוא בר-רווייה ותלוי מינון. כ- 70-90% מהכמות היומית הנצרכת של ויטמין C (30-180 מ"ג ביום) נספגת, למרות שהספיגה יורדת לכדי 50% או פחות עם הגדלת המינון מעל גרם אחדביום. הביו-זמינות (bioavailability) של ויטמין C ממזון או מתוספים אינו שונה מהותית.

 
פיזור:

חומצה דה-הידרו אסקורבית היא הצורה הראשונה העוברת את הממברנה של התאים, ואחריה היא מופחתת בתוך התאים לחומצה אסקורבית. רמות גבוהות של הויטמין נשמרות בבלוטת יותרת המוח, בלוטת יותרת הכליה, בלויקוציטים, ברקמת העין ובמוח, בעוד רמות נמוכות של הויטמין מצויות בפלזמה וברוק.

 
חילוף חומרים / הפרשה:

בשל נטייתה של המערכת לשמור על איזון פנימי, ביולוגיית מחצית החיים נעה בין 8 ל- 40 ימים והיא קשורה בקשר הפוך למאגרים בגוף. ההפרשה דרך הכליות גדלה באופן פרופורציונלי עם נטילת החומר. ככל שלוקחים מנות גדולות יותר של החומר, ויטמין שאינו נספג מופחת במעי, וזהו התהליך הגורם לשלשולים ולאי הנוחות במעיים המדווחים על ידי מטופלים הנוטלים מינונים גבוהים.

 
התוויות נגד
  • היווצרות חוזרת של אבנים בכליות
  • פגמים בכליות או המודיאליזה כרונית
  • המטוכרומתוזיס
  • מחסור ב- G6PDH
  • מינונים גבוהים של ויטמין סי גורמת למחסור בנחושת
 
תגובות שליליות

נפוצות: בחילות, שלשולים, עוויתות בבטן, תת-סוכר בדם ולחץ דם נמוך במינונים מעל גרם אחד ביום.

מדווחות (אוראליות): במטופלים עם היסטוריה של אבנים בכליות, אפשרות של היווצרות אבני אוקסלאט בכליות עם נוכחות משקעי סידן בכליות, אי ספיקת כליות חמורה, או אי ספיקת כליות. במטופלים עם מחסור ב- G6PDH, יכולה להופיע אנמיה המוליטית במינונים גבוהים .

מדווחות (אוראליות): הרעלת ציאניד חמורה לאחר הזרקה של 3 גרם אמיגדלין (ויטמין B17) עם שימוש בו זמני ב- 4800 מ"ג ויטמין C ביום.

רעילות: שימוש מוגבר בטבליות לעיסה עלולה לפגום באמאיל של השן ולהגביר את הסיכון לעששת .

 
אינטראקציות של צמחי מרפא עם תרופות

ברזל: ויטמין C מגביר את ספיגת הברזל ומווסת את ההעברה והאיחסון בגוף. הדבר משמעותי במטופלים עם המטוכרומטוזיס.

תרופות כימותרפיות: ויטמין C עלול להפחית את היעילות של חומרים אנטי-נאופלסטיים, כולל vincristine, doxorubicin, methotrexate, cisplatin ו- imatinib.

 
אינטראקציות במעבדה

תוספת של ויטמין C במינונים גבוהים עלולה לשנות את תוצאות הבדיקות של סוכר בשתן וכן עשויה לגרום לתוצאה שלילית של בדיקת דם סמוי בצואה.

 
סיכום בספרות ומאמרי ביקורת

Sesso, HD, Buring JE, Christen WG, et al. Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men. The Physicians' health study II Randomized Controlled Trial. JAMA. 2008;300(18):2123-2133.

מחקר ארוך-טווח זה ניסה להעריך את התפקיד של תוספת ויטמינים C ו- E בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, והשתתפו בו 14000 גברים בגיל 50 ויותר. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות שקיבלו 400 יחידות בינ"ל של ויטמין E כל יומיים או לפלאצבו, ול- 500 מ"ג ויטמין C ביום או לפלאצבו. התוצאה הראשונה של המחקר היתה התחלה של אירועים קרדיו-ווסקולריים גדולים, כולל אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ לא קטלני, ומוות כתוצאה ממחלת לב וכלי דם. במעקב שארך 8 שנים, החוקרים גילו את אותו מספר מקרים הן בקרב קבוצות הויטמינים וקבוצות הפלאצבו, עם סיכון מוגבר לדימום מוחי בקבוצת ויטמין E. ממצאים אלה פירושם שאין לויטמינים השפעה משמעותית על הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, כפי שהאמינו.

יש לציין כי שני הויטמינים בהם השתמשו במחקר היו סינתטיים וברמות גבוהות הרבה יותר מאשר אלו המושגות במזון, וייתכן ויש לזה השפעה על התוצאות. יש צורך במחקרים נוספים באוכלוסיות שונות על מנת להעריך את התפקיד של תוספות ויטמינים על הבריאות הקרדיו-ווסקולרית.

 


Engelhart MJ, et al. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease. JAMA 2002;287:3223-9.

מחקר מעקב בקרב קבוצה דמוגרפית בעלת איפיון משותף, אשר בדק נטילה של חומר נוגד חימצון והסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. המשתתפים (5393 במספר) היו בני 55 ומעלה, שלא היו חולים בדימנציה, לא מאושפזים, ובעלי דיאטה מאוזנת בבסיס. הדיאטה הוערכה על פי רשימה שדווחה על ידי המשתתפים עצמם ועל פי ראיונות עם דיאטן באמצעות שאלון SFFQ (semiquantitative food-frequency questionnaire). לאחר ממוצע מעקב של 6 שנים, 146 משתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר. לאחר התאמות בגין גיל, מין, ציון בחינת בסיס מנטלית, כמות אלכוהול נצרך, השכלה, הרגלי עישון, מספר שנות עישון, אינדכס מסת גוף, סה"כ אנרגיה נצרכת, נוכחות של פלאק בעורק הראשי, ושימוש בתוספים, לקיחה מוגברת של ויטמין C ו- E נקשרו לסיכון מופחת לפתח מחלת אלצהיימר. עם זאת, הקשר כביכול יכול להיגרם מההשפעה של מחלה קדם-קלינית על הדיאטה או הדיוווח על הדיאטה, מאחר ושאלון SFFQ עצמו עשוי בעצמו להשפיע בעקיפין על התפקוד הקוגניטיבי. זאת ועוד, ריבוי ההשוואות שנעשו מרמזות שחלק מהקשרים עשויים לנבוע מיד המקרה ושערך P הקליני צריך להיות נמוך מ- 0.05.  


Kim MK, et. al. Lack of Long-Term Effect of Vitamin C Supplementation on Blood Pressure. Hypertension 2002;40:797-803.

מחקר כפול-סמיות אקראי מבוקר בו השתתפו 224 יפנים מאזור שיש בו רמות גבוהות של תמותה כתוצאה מסרטן הקיבה ושבץ, אשר נטלו 50 מ"ג או 500 מ"ג ביום למשך 5 שנים. המחקר נכשל להראות ירידה משמעותית כלשהי בלחץ דם סיסטולי או דיאסטולי. המשתתפים אובחנו מבחינת נוגדנים בדלקת קיבה ניוונית (atrophic gastritis) ונטו לעשן מעט פחות מן האוכלוסייה הכללית. דלקת הקיבה הניוונית או אוכלוסייה מודעת לבריאותה מעט יתר על המידה עשויה היתה לשחק תפקיד בתוצאה; יחד עם זאת, גודל המדגם, איכותו ומשך המחקר הופכים את התוצאות למשכנעות.

 

Bjelokovic G, Nikolova G, Simonetti RG, et al. Antioxidant supplements for preventing gastrointestinal cancers. Cochrane Database Syst Rev 2004;(4):CD004183.

זוהי סקירה סיסתמטית של 14 מחקרים קליניים אקראיים. המשתתפים במחקרים לא היו חולים במחלות הקיבה והמעיים, אך הם היו בסיכון גבוה להתפתחות סרטן של הקיבה והמעיים. מדידת התוצאות היתה: סך המקרים של סרטן של הקיבה והמעיים, סה"כ התמותה ותופעות לוואי. לפי ממצאי המחקר, תוספת של בטא-קרוטן, ויטמין A, ויטמין C וויטמין E, כאשר נלקחו לבד או בשילוב, לא השפיעו על סרטן הקיבה והמעיים. הם אף עלולים להגביר את התמותה הכללית. ההשפעה של נטילת תוסף סלניום דורשת ביצוע מחקרים נוספים. על מטופלים להיוועץ ברופא לפני נטילת ויטמינים, במיוחד במהלך ולאחר כימותרפיה.

Slatore CG, Littman AJ, Au DH, et al. Long-term use of supplemental multivitamins, vitamin C, vitamin E, and folate does not reduce the risk of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2008;177(5):524-30.

מחקר של 77221 גברים ונשים (בגילאי 50-76) נערך על מנת לקבוע את הקשר בין השימוש בויטמין וסרטן הריאות. נתגלו סה"כ 521 מקרי סרטן ריאות. הממצאים התבססו על שימוש יומי לאורך כ- 10 שנים בתוסף ויטמינים, ויטמין סי, ויטמין E, ופולאט. החוקרים הסיקו שתוספת ויטמינים אינה מקטינה את הסיכון של סרטן הריאות. זאת ועוד, שימוש בויטמין E נקשר להגברה מסוימת של הסיכון לסרטן ריאות. 

 
מקורות
  1. Sauberlich HE. Pharmacology of vitamin C. Annu Rev Nutr 1994;14:371-91.
  2. Whitney EN et al. Understanding Normal & Clinical Nutrition, 4th ed. Belmont (CA): West Publishing; 1994.
  3. Pronsky ZM. Food-Medication Interactions. 11th ed. 2000.
  4. Dietary Reference Intakes for Vitamin C, Vitamin E, Selenium, and Carotenoids. Washington (DC): National Academy Press; 2000.
  5. DerMarderosian A, editor. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons; 1999.
  6. Hemila H. Vitamin C and the common cold. Br J Nutr 1992;67:3-16.
  7. Agus DB, Vera JC, Golde DW. Stromal cell oxidation: a mechanism by which tumors obtain vitamin C. Cancer Res 1999;59:4555-8.
  8. Taddei S, et al. Vitamin C improves endothelium-dependent vasodilation by restoring nitric oxide activity in essential hypertension. Circulation 1998;97:2222-9.
  9. McAllister CJ, et al. Renal failure secondary to massive infusion of vitamin C. JAMA 1984;252:1684.
  10. Foley DJ, White LR. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease. JAMA 2002;287:3261-3.
  11. Waters DD, et al. Effects of hormone replacement therapy and antioxidant vitamin supplements on coronary atherosclerosis in postmenopausal women: a randomized controlled trial. JAMA 2002;288:2432-40.
  12. Kim MK, Sasaki S, Sasazuki S, Okubo S, Hayashi M, Tsugane S. Lack of long-term effect of vitamin C supplementation on blood pressure. Hypertension 2002;40:797-803.
  13. Mullan BA, Young IS, Fee H, McCance DR. Ascorbic Acid reduces blood pressure and arterial stiffness in type 2 diabetes. Hypertension 2002;40:804-9.
  14. Creagan ET. Failure of high dose vitamin C (ascorbic acid) therapy to benefit patients with advanced cancer. A controlled trial. N Eng J Med 1979;301:687-90.
  15. Engelhart MJ, et al. Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease. JAMA 2002;287:3223-9.
  16. Moertel CG. High-dose vitamin C versus placebo in the treatment of patients with advanced cancer who have had no prior chemotherapy. A randomized double-blind comparison.N Eng J Med 1985;312:137-41.
  17. Karlowski TR, et al. Ascorbic acid for the common cold. A prophylactic and therapeutic trial.JAMA 1975;231:1038-42.
  18. Bjelakovic G, et al. Antioxidant supplements for prevention of gastrointestinal cancers: a systematic review and meta-analysis. Lancet 2004;364:1219-28.
  19. Kennedy D, et al. Low antioxidant vitamin intakes are associated with increases in adverse effects of chemotherapy in children with acute lymphoblastic leukemia. Am J Clin Nutr. 2004 Jun;79(6):1029-36.
  20. Bromley J, et al. Life-threatening interaction between complementary medicines: cyanide toxicity following ingestion of amygdalin and vitamin C. Ann Pharmacother 2005.
  21. Kirsh VA, et al. Supplemental and dietary vitamin E, B-carotene, and vitamin C intakes and prostate cancer risk. J Natl Cancer Inst 2006:98(4): 245-252.
  22. Padayatty SJ, et al. Intravenously administered vitamin C as cancer therapy: three cases.CMAJ 2006;174(7):937-42.
  23. Safety of Antioxidants during GYN Cancer Care. http://www.clinicaltrials.gov/ct/show/NCT00284427?order=2 (last accessed on September 24, 2006.)
  24. Heaney M, Gardner J, Karasavvas N, et al. Vitamin C antagonizes the cytotoxic effects of antineoplastic drugs. Cancer Res. 2008 Oct 1;68(19):8031-8.
  25. Sesso, HD, Buring JE, Christen WG, et al. Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men. The Physicians' health study II Randomized Controlled Trial. JAMA. 2008;300(18):2123-2133.
  26. Jennifer Lin, Nancy R. Cook, Christine Albert, et al. Vitamins C and E and Beta Carotene Supplementation and Cancer Risk: A Randomized Controlled Trial. J Natl Cancer Inst 2009;101:4-23.
 
פעולות מסמך