כל מה שבריא לך לדעת על שום ומניעת סרטן

שאלות ותשובות לחולי סרטן

שאלות ותשובות

כל מה שבריא לך לדעת על שום ומניעת סרטן

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 09/08/2009 12:41

שום הינו ירק (Allium sativum) השייך למשפחת הבצליים, הכוללת גם בצל, כרישה ובצל ירוק. שום משמש כחומר טעם בבישול והוא ייחודי בשל התכולה הגבוהה של גפרית. בנוסף לגפרית, שום מכיל גם ארגינין, אוליגוסכרידים, פלאבונואידים וסלניום, אשר כולם יכולים להועיל לבריאות.

  1. מהו שום ?

הריח והטעם המיוחדים של השום באים מתרכובות גפרית הנוצרות מאליצין, המבשר העיקרי של התרכובות הביו-אקטיביות של השום, הנוצרות כאשר שיני השום נקצצים או מרוסקים. תרכובות ביו-אקטיביות מוגדרות כחומרים במזון או בתוספי מזון, מלבד אלו הנדרשים להשיג צרכים תזונתיים, שאחראים על שינויים במצב הבריאותי.

 

  1. מהם סוגי ההכנה של שום?
ניתן לסווג את תוספי השום ל- 4 קבוצות: שמן שום אתרי, שמן שום מרוכך, אבקת שום ותמצית שום.
  • שמן שום אתרי מופק כתוצאה מהעברה של אדים דרך שום. קפסולות שום שניתן להשיג בחנויות מכילות בדרך כלל שמן שום, אך יש בהם רק כמות קטנה של שמן שום אתרי בגלל ריחו החריף.
  • מוצרי שמן שום מרוכך מיוצרים מתערובת של שיני שום שלמות אשר נכתשו לתוך שמן צמחי.
  •  אבקת שום מיוצרת באמצעות חיתוך לפרוסות או כתישה של שיני שום, ואז ייבוש וטחינה שלהם לאבקה. אבקת שום משמשת כחומר טעם לתבלינים ומוצרי מזון, ונחשבת כבעלת אותן איכויות.
  • תמצית שום מיוצרת משיני שום שלמות או פרוסות הטבולות בתמיסת אלכוהול לתקופות שונות. ניתן להשיג גם אבקת תמצית שום. 

    האם קיימים ממצאים של מחקרי אוכלוסיה המרמזים על כך ששום יכול למנוע סרטן? 

מספר מחקרי אוכלוסיה הראו קשר בין צריכת שום בכמויות גדולות לבין סיכון מופחת לפתח מספר סוגים של סרטן, כולל סרטן הקיבה, סרטן המעי הגס, סרטן הוושט, סרטן הלבלב ו- סרטן השד. מחקרי אוכלוסיה הם מחקרים מולטי-דיסציפלינריים של קבוצות באוכלוסיה, הבודקים את הגורם, המקרים או התפוצה של מחלה, או בודקים את ההשפעה של התערבויות הקשורות בתחום הבריאות, צריכת מזונות או תוספים, או חשיפה סביבתית. ניתוח נתונים מ- 7 מחקרי אוכלוסיה הראו שככל שעולה כמות השום החי והמבושל הנצרכים, כך יורד הסיכון לסרטן הקיבה והמעי הגס.  
מחקר EPIC האירופי הוא מאמץ בינלאומי מתמשך בקרב גברים ונשים מ- 10 מדינות שונות. מחקר זה בודק את ההשפעה של התזונה על סרטן. לפי מחקר זה, צריכה גבוהה של שום ובצל קשורים בסיכון נמוך לחלות בסרטן המעי.
מחקר בקרב נשים במדינת איווה בארה"ב (Iowa) בודק האם הדיאטה, פיזור השומן בגוף וגורמי סיכון אחרים קשורים למקרי סרטן בקרב נשים מבוגרות. הממצאים ממחקר זה הראו קשר חזק בין צריכת שום לבין סיכון לפתח סרטן המעי הגס. נשים אשר צרכו את הכמויות הגבוהות ביותר של שום היו בעלי 50% פחות סיכון לחלות בסרטן דיסטלי של המעי הגס בהשוואה לנשים שצרכו את הכמויות הנמוכות ביותר של שום.
מספר מחקרי אוכלוסיה שנערכו בסין התרכזו בקשר בין צריכת שום וסיכון לפתח סרטן. באחד המחקרים, החוקרים גילו שצריכה שוטפת של שום וסוגים מסוימים של בצלים ובצלצלים קשורה לסיכון מופחת לסרטן הוושט והקיבה, כאשר הירידה הרבה ביותר בסיכון נתגלתה ברמות הגבוהות ביותר של הצריכה. באופן דומה, במחקר אחר, הצריכה של ירקות ממשפחת הבצליים, במיוחד שום ובצל, נקשרה לסיכון מופחת לפתח סרטן הקיבה. במחקר שלישי, צריכה מוגברת של ירקות ממשפחת הבצליים (יותר מ- 10 גרם ליום לעומת 2.2 גרם ליום), במיוחד שום ובצל ירוק, היתה קשורה בכ- 50% ירידה בסיכון לפתח סרטן הערמונית.
יש גם עדות לכך שצריכה מוגברת של שום עשויה להפחית סיכון לסרטן הלבלב. מחקר שנערך באזור מפרץ סן פרנסיסקו גילה שהסיכון לסרטן הלבלב היה 54% נמוך יותר בקרב מי שאכלו כמויות גדולות יותר שום, בהשוואה לאלו אשר אכלו כמויות פחותות.

בנוסף, מחקר בצרפת גילה כי צריכת שום מוגברת היתה קשורה במובהקות סטטיסטית גבוהה לירידה בסיכון לפתח סרטן שד. לאחר התחשבות בסה"כ הקלוריות בדיאטה וגורמי סיכון נוספים, הסיכון לחלות בסרטן השד היה נמוך יותר בקרב אלו שצרכו כמויות גדולות יותר של סיבים, שום ובצל. ראה מאמר אודות שום ותוספי מזון בריאים לחולי סרטן.

האם ממצאים ממחקרים קליניים מציעים עדות לכך ששום עשוי למנוע סרטן?

מספר מחקרים קליניים (מחקרים בבני אדם) נערכו על מנת לבחון את הפוטנציאל של שום במניעת סרטן.
שלושה מחקרים קליניים אקראיים בדקו את ההשפעה של צריכת שום על הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. באחד המחקרים, אשר כלל יותר מ- 5000 גברים ונשים בסין אשר היו בסיכון גבוה לחלות בסרטן הקיבה, החוקרים הישוו את ההשפעות של נטילת 200 מ"ג allitridum סינתטי (תמצית שום הנצרכת בסין כבר יותר מ- 3000 שנה) ליום בשילוב עם 100 מק"ג סלניום אחת ליומיים, לנטילה של פלאצבו , במשך 5 שנים. בקבוצה אשר נטלה allitridum וסלניום, הסיכון לפתח את כל הגידולים ירדה ב- 33% והסיכון לחלות בסרטן הקיבה ירד ב- 52%, בהשוואה לקבוצה אשק קיבלה רק פלאצבו.
בניגוד לכך, ממצאים ממחקר אקראי אחר שכלל אנשים עם פצעים טרום סרטניים בקיבה גילו, כי צריכת שום (800 מ"ג תמצית שום + 4 מ"ג שמן שום מזוקק ביום) לא שיפרה את מספר המקרים של פצעים טרום סרטניים ולא הפחיתה את מספר המקרים החדשים של סרטן הקיבה.
מחקר אקראי שלישי שנערך ביפן הישווה את ההשפעות של צריכה יומית גבוהה (2.4 מ"ל) ונמוכה (0.16 מ"ל) של תמצית שום לאחר 6 ו- 12 חודשי שימוש בקרב אנשים עם אדנומה (גידול לא סרטני) במעי הגס או ברקטום. לאחר 12 חודשים, 67% מן הקבוצה שקיבלה את המינון הנמוך פיתחו גידולי אדנומה חדשים, בהשוואה ל- 47% בקרב הקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה.  

התוצאות של מחקר קטן ולא-אקראי ציינו שמריחת תמציות שום על גידולי עור מסוימים עשויה להועיל. במחקר, אשר כלל 21 אנשים עם קרצינומה של תאי בסיס, מריחה של ajoene (כימיקל גפריתי המצוי בשום) על העור במשך חודש הפחיתה במידה ניכרת את הגודל של 17 גידולים, הגדילה את הגודל של גידולים בקרב 3 מטופלים ולא השפיעה במטופל אחד נוסף. השינויים בגודל הגידולים נעו מהקטנה של 88% להגדלה של 69%, עם הפחתה של 47% כחציון.

מהם הנושאים והמחלוקות סביב השימוש בשום למניעת סרטן?

מגבלות מחקריות, כולל הדיוק בדיווח של כמויות הצריכה של שום וחוסר היכולת להשוות נתונים ממחקרים שעשו שימוש במוצרי שום שונים ובכמויות שונות, מקשים על הסקת מסקנות בנושא זה. מאחר ורבים מן המחקרים עשו שימוש במוצרים בעלי מרכיבים רבים, לא ברור האם השום לבדו או בשילוב עם חומרים אחרים גרם להשפעה הרבה ביותר.

נדרשים מחקרי דיאטה מתוכננים כהלכה בבני אדם, המשתמשים בכמויות קבועות מראש של שום (מחקרי התערבות) על מנת לקבוע את הפוטנציאל של השום במניעת סרטן. נדרשים גם מחקרים המשווים מוצרי שום שונים.

כיצד עשוי שום לפעול כמונע סרטן?

השפעות מגינות של שום עשויות לנבוע מן התכונות האנטי-בקטריאליות שלו או מיכולתו לבלום היווצרות חומרים גורמי סרטן, להגביר תיקון DNA, להפחית שגשוג תאים, או להמריץ מות תאים.

מהי הכמות של שום העשויה לסייע למניעת סרטן?

CancerHelp אינו ממליץ על תוסף מזון כלשהו למניעת סרטן, אך מכיר בשום כאחד מכמה סוגי ירק עם תכונות פוטנציאליות נוגדות סרטן. בשל העובדה שמוצרי השום אינם זהים, קשה לקבוע את הכמות המדויקת של שום העשויה להידרש להפחתת הסיכון לסרטן. זאת ועוד, התרכובות הפעילות הקיימות בשום עלולות לאבד את היעילות עם הזמן, הטיפול והעיבוד. ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי לקידום כללי של הבריאות במבוגרים הן לצרוך בין 2 ל- 5 גרם שום טרי (שן אחת), 0.4 עד 1.2 גרם אבקת שום, 2 עד 5 מ"ג שמן שום, 300 עד 1,000 מ"ג תמצית שום, או מוצרים אחרים השווים ל- 2 עד 5 מ"ג allicin.

מהם שיקולי הבטיחות בצריכת שום?

למרות ששום משמש באופן בטוח בבישול, הרי שצריכה מוגזמת יכולה לגרום לתופעות לוואי מלבד ריח גוף וריח בפה. שום עלול לגרום לאלרגיה, החל מגירוי קל ועד לבעיות מסכנות חיים. אכילה של שום חי, תמציות או שמן שום על קיבה ריקה עלולה לגרום לצרבת, בחילות, הקאות ושלשולים. מחקרים מסוימים בבני אדם ובבעלי חיים מרמזים על כך ששום יכול להוריד את רמת הסוכר בדם ולהגביר את רמת האינסולין.
שום הפגין אינטראקציה עם תרופות מרשם מסוימות, במיוחד התרופה saquinavir נגד HIV. שום יכול להפחית את רמות ה- saquinavir בסרום עד כדי 50%. שום גם פועל כמדלל דם, ולכן נשים בהריון, אנשים העומדים לעבור ניתוח ואנשים הצורכים מדללי דם, צריכים להימנע ממנו.
פקעות שום מזוהמות לעיתים בבקטריה Clostridium botulinum. Cהעלולה לצמוח ולייצר רעלן במוצרי שום בשמן שאינם מקוררים ואינם מכילים חומרים נוגדי בקטריה.
בנוסף, כאשר הוא נמרח על העור, שום יכול לגרום לכוויות כימיות, אקזמה ואסתמה. על אנשים עם כיבי קיבה ובעיות אחרות במערכת העיכול להימנע מצריכת שום.
מקורות נבחרים
  1. Milner JA. Garlic: Its anticarcinogenic and antitumorigenic properties. Nutrition Reviews 1996; 54:S82–S86.
  2. Ross SA, Finley JW, Milner JA. Allyl sulfur compounds from garlic modulate aberrant crypt formation. Journal of Nutrition 2006; 136(3 Suppl):852S–854S.
  3. Amagase H, Petesch BL, Matsuura H, Kasuga S, Itakura Y. Intake of garlic and its bioactive components. Journal of Nutrition 2001; 131(3s):955S–962S.
  4. Amagase H. Clarifying the real bioactive constituents of garlic. Journal of Nutrition 2006; 136(3 Suppl):716S–725S.
  5. Fleischauer AT, Arab L. Garlic and cancer: A critical review of the epidemiologic literature. Journal of Nutrition 2001; 131(3s):1032S–1040S.
  6. Gonzalez CA, Pera G, Agudo A, et al. Fruit and vegetable intake and the risk of stomach and oesophagus adenocarcinoma in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC-EURGAST). International Journal of Cancer 2006; 118(10): 2559–2566.
  7. Steinmetz KA, Kushi LH, Bostick RM, Folsom AR, Potter JD. Vegetables, fruit, and colon cancer in the Iowa Women’s Health Study. American Journal of Epidemiology 1994; 139(1):1–15.
  8. Gao CM, Takezaki T, Ding JH, Li MS, Tajima K. Protective effect of allium vegetables against both esophageal and stomach cancer: A simultaneous case-referent study of a high-epidemic area in Jiangsu Province, China. Japanese Journal of Cancer Research 1999; 90(6):614–621.
  9. Setiawan VW, Yu GP, Lu QY, et al. Allium vegetables and stomach cancer risk in China. Asian Pacific Journal of Cancer Prevention 2005; 6(3):387–395.
  10. Hsing AW, Chokkalingam AP, Gao YT, et al. Allium vegetables and risk of prostate cancer: A population-based study. Journal of the National Cancer Institute 2002; 94(21):1648–1651.
  11. Chan JM, Wang F, Holly EA. Vegetable and fruit intake and pancreatic cancer in a population-based case-control study in the San Francisco bay area. Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention 2005; 14(9):2093–2097.
  12. Challier B, Perarnau JM, Viel JF. Garlic, onion and cereal fibre as protective factors for breast cancer: A French case-control study. European Journal of Epidemiology 1998; 14(8):737–747.
  13. Li H, Li HQ, Wang Y, et al. An intervention study to prevent gastric cancer by micro-selenium and large dose of allitridum. Chinese Medical Journal (English) 2004; 117(8):1155–1160.
  14. You WC, Brown LM, Zhang L, et al. Randomized double-blind factorial trial of three treatments to reduce the prevalence of precancerous gastric lesions. Journal of the National Cancer Institute 2006; 98(14):974–983.
  15. Tanaka S, Haruma K, Kunihiro M, et al. Effects of aged garlic extract (AGE) on colorectal adenomas: A double-blinded study. Hiroshima Journal of Medical Sciences 2004; 53(3–4):39–45.
  16. Tilli CM, Stavast-Kooy AJ, Vuerstaek JD, et al. The garlic-derived organosulfur component ajoene decreases basal cell carcinoma tumor size by inducing apoptosis. Archives of Dermatological Research 2003; 295(3):117–123.
  17. Ruddock PS, Liao M, Foster BC, et al. Garlic natural health products exhibit variable constituent levels and antimicrobial activity against Neisseria gonorrhoeae, Staphylococcus aureus and Enterococcus faecalis. Phytotherapy Research 2005; 19(4):327–334.
  18. Shenoy NR, Choughuley AS. Inhibitory effect of diet related sulphydryl compounds on the formation of carcinogenic nitrosamines. Cancer Letters 1992; 65(3):227–232.
  19. Milner JA. Mechanisms by which garlic and allyl sulfur compounds suppress carcinogen bioactivation. Garlic and carcinogenesis. Advances in Experimental Medicine and Biology 2001; 492:69–81.
  20. L'vova GN, Zasukhina GD. Modification of repair DNA synthesis in mutagen-treated human fibroblasts during adaptive response and the antimutagenic effect of garlic extract. Genetika 2002; 38(3):306–309.
  21. Boon H, Wong J. Botanical medicine and cancer: A review of the safety and efficacy. Expert Opinion on Pharmacotherapy 2004; 5(12):2485–2501.
  22. Piscitelli SC, Burstein AH, Welden N, Gallicano KD, Falloon J. The effect of garlic supplements on the pharmacokinetics of saquinavir. Clinical Infectious Diseases 2002; 34(2):234–238
פעולות מסמך