כל מה שרצית לדעת אודות וירוס הפפילומה האנושי ומחלות סרטן

כל מה שרצית לדעת אודות וירוס הפפילומה האנושי ומחלות סרטן

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 23/08/2009 08:53

וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא בעצם קבוצה של כ- 100 וירוסים. כולם נקראים פפילומה מאחר וסוגים מסוימים עלולים לגרום ליבלות, או פפילומות, שהן גידולים שפירים (לא ממאירים). HPV הגורמים ליבלות הנפוצות בידיים וברגליים הם שונים מאלו הגורמים ליבלות בגרון או באיברי המין. מספר סוגים של HPV קשורים לסוגים מסוימים של סרטן. הם נקראים HPV בסיכון גבוה, אונקוגניים, או מסרטנים.

  1. מהו וירוס הפפילומה האנושי (HPV) וכיצד הוא מועבר?

HPV באיברי המין הם נפוצים מאוד ומועברים במגע מיני. מתוך יותר מ- 100 סוגי HPV, יותר מ- 30 סוגים יכולים לעבור מאדם לאדם דרך מגע מיני. למרות שהם מועברים בדרך כלל במגע מיני, רופאים אינם בטוחים מתי ההדבקה מתרחשת. רוב ההידבקויות מתרחשות ללא תסמינים ועוברות ללא טיפול במהלך מספר שנים. עם זאת, הידבקות ב- HPV נשארת לעיתים למשך שנים רבות, עם או ללא מצבים חריגים בתאים. הדבר עלול לגרום לנשים ללקות בסרטן צוואר הרחם.

  1. מהן יבלות של איברי המין (genital warts)?

חלק מסוגי ה- HPV עלולים לגרום ליבלות באיבר המין, בפי הטבעת או בסביבתם. יבלות של איברי המין (הידועים בשם condylomata acuminate) קשורים בדרך כלל ל- 2 סוגי HPV: HPV-6 ו- HPV-11. יבלות יכולות להופיע תוך שבועות לאחר מגע מיני עם אדם הנגוע ב- HPV, או לאחר חודשים או שנים, ולעיתים היבלות כלל לא תופענה. HPV יכולים גם לגרום לגידולים שטוחים ולא נורמליים באזור איברי המין ועל צוואר הרחם. עם זאת, הידבקות ב- HPV של צוואר הרחם אינו גורם בדרך כלל לתסמינים כלשהם.

  1. מהו הקשר בין הידבקות בוירוס הפפילומה האנושי וסרטן?

זיהומי HPV עיקשים נחשבים כיום כגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. ב- 2007 העריכו כי 11,000 נשים בארה"ב יאובחנו עם סוג זה של סרטן וכ- 4,00 ימותו ממנו. סרטן צוואר הרחם תוקף כחצי מיליון נשים בכל שנה ברחבי העולם, וכרבע מיליון מתות ממנו. מחקרים מרמזים גם כי HPV עלול לשחק תפקיד במספר סוגי סרטן בפי הטבעת, בפות, בנרתיק ובפין.

מחקרים גם גילו כי הידבקות ב- HPV אוראלי היא גורם סיכון חזק ל- סרטן הפה והלסת. חוקרים גילו כי הידבקות ב- HPV אוראלי וחשיפה קודמת ל- HPV מגדילים את הסיכון ללקות בסרטן התאים הקשקשיים של הלוע התחתון, ללא קשר לשימוש בטבק או אלכוהול, שהם גורמי סיכון חשובים של מחלה זאת. עם זאת, במחקרים נתגלה כי שילוב של חשיפה ל- HPV, ושימוש כבד בטבק ואלכוהול לא היו בעלי השפעה מוספת.

  1. מהם הסוגים הספציפיים של HPV הקשורים בסרטן?

חלק מן הסוגים של HPV נחשבים כווירוסים ב"סיכון נמוך", מאשר ורק לעיתים רחוקות הם גורמים לפצעים המתפתחים לסרטן. סוגי HPV שיש סיכוי גדול יותר שיהפכו לסרטן נחשבים לבעלי "סיכון גבוה". שני הסוגים יכולים לגרום לצמיחה של תאים לא נורמליים, אך רק הסוגים בסיכון גבוה מובילים לסרטן. סוגי HPV בסיכון גבוה המועברים במגע מיני כוללים את סוגים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 66, 68 ו- 73. סוגים אלה גורמים לגידולים בצוואר הרחם, שהם בדרך כלל שטוחים וכמעט אינם נראים, בהשוואה ליבלות החיצוניות הנגרמות ע"י סוגי HPV בעלי סיכון נמוך 6 ו- 11. סוגים 16 ו- 18 ביחד גורמים לכ- 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. חשוב לציין, עם זאת, כי הרוב המכריע של זיהומי HPV בסיכון גבוה חולפים מאליהם ואינם גורמים לסרטן.

  1. מהם גורמי הסיכון להידבקות ב- HPV וסרטן צוואר הרחם?

אחד מגורמי הסיכון הוא פרטנרים רבים למגע מיני. למרות שרוב הזיהומים חולפים מאליהם, זיהום בסוגי HPV בסיכון גבוה מגבירים את הסיכון להתפתחות פגמים אשר עלולים להוביל גם לסרטן צוואר הרחם. עם זאת, גם בקרב נשים המפתחות שינויים לא נורמליים בתאים עם סוגים בסיכון גבוה של HPV, רק אחוז נמוך יפתח סרטן צוואר הרחם במידה והגידולים לא יוסרו. ככלל, ככל שהשינוי יותר חמור, כך גבוה יותר הסיכון להתפתחות סרטן. מחקרים מראים שהתפתחות סרטן צוואר הרחם תלויה במגוון גורמים הפועלים במקביל ל- HPV בסיכון גבוה. הגורמים הללו כוללים עישון ולידות מרובות.

  1. האם ניתן למנוע הידבקות ב- HPV?

הדרך הבטוחה ביותר היא כמובן להימנע מיחסי מין. האסטרטגיה הטובה ביותר עבור אלה הרוצות להיות פעילות מבחינה מינית, היא שותף יחיד וקבוע שאינו נגוע בוירוס. עם זאת, קשה לדעת מיהו שותף שאינו נגוע בוירוס.

הידבקות בוירוס יכולה להתרחש הן בגברים והן בנשים המשתמשים בקונדום לצורך קיום יחסי מין. לא ידועה מידת ההגנה שקונדום מספק, אך שימוש בקונדום נקשר בהידבקות מופחתת בוירוס.

ב- 2006, מינהל המזון והתרופות האמריקאי FDA אישר את החיסון Gardasil כיעיל במניעת הידבקות בסוגים 16 ו- 18, שני סוגי HPV בעלי סיכון גבוה הגורמים לכ- 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, ונגד סוגים 6 ו- 11, הגורמים לכ- 90% ממקרי היבלות באיברי המין. 

  1. כיצד מאבחנים הידבקות ב- HPV?

בדיקת דגימות של תאי צוואר הרחם היא דרך יעילה לזיהוי HPV בסיכון גבוה. ה- FDA אישר בדיקת HPV למעקב אחר נשים בעלות תוצאה לא חד-משמעית של בדיקת PAP (בדיקת סינון לאיתור שינויים בתאי צוואר הרחם), ועבור נשים מעל גיל 30 כבדיקת סינון כלליח של סרטן צוואר הרחם. בדיקה זאת יכולה לזהות לפחות 13 מסוגי ה- HPV בעלי סיכון גבוה הקשורים בהתפתחות סרטן צוואר הרחם. הבדיקה, אשר מאתרת DNA ויראלי, מתבצעת ע"י איסוף תאים מצוואר הרחם ובדיקתם במעבדה. הבדיקה יכולה לאתר סוגים בסיכון גבוה של HPV עוד לפני שיש שינויים נראים לעין בתאי צוואר הרחם. אין כיום בדיקות מאושרות לאיתור HPV בגברים.

  1. כיצד מסווגות חריגות של תאי צוואר הרחם?

בדיקת PAP משמשת לאיתור תאים לא נורמליים בצוואר הרחם. בבדיקה אוספים תאים מצוואר הרחם לצורך בדיקתם תחת מיקרוסקופ. ישנם מספר סיווגים לתיאור תאים לא נורמליים המאותרים בבדיקת PAP.

המערכת העיקרית המשמשת לדיווח תוצאות בדיקות PAP בארה"ב היא מערכת Bethesda. במערכת זו, דגימות של תאים בלתי נורמליים מסווגים כדלהלן:

  • ASC – תאים קשקשיים לא טיפוסיים. תאים קשקשיים הם תאים שטוחים ודקים היוצרים את פני השטח של צוואר הרחם. מערכת Bethesda מחלקת קטגוריה זאת לשתי קבוצות:

1. ASC-US – תאים קשקשיים לא טיפוסיים בעלי משמעות לא ברורה. התאים הקשקשיים לא נראים לגמרי נורמליים, אך הרופאים אינם בטוחים מה משמעות השינויים. לעיתים השינויים קשורים ל- HPV. בדיקת HPV עשויה להבהיר את הממצאים.

2. ASC-H – תאים קשקשיים לא טיפוסיים אינם יכולים לשלול אי-נורמליות תוך-אפיתליאלית קשקשית ברמה גבוהה (High-grade squamous intraepithelial abnormality). תוך-אפיתליאלית מתיחס לשכבת התאים היוצרת של פני השטח של צוואר הרחם. התאים אינם נראים נורמליים, אך הרופאים אינם בטוחים מה משמעות השינויים. ASC-H יכול לציין סיכון גבוה של טרום-סרטניות לעומת ASC-US.

  • AGC – תאי בלוטה לא טיפוסיים. תאי בלוטה הם תאים מייצרי ריר הנמצאים בתעלת צוואר הרחם (פתח במרכז צוואר הרחם) או בציפוי הפנימי של הרחם. תאי הבלוטה אינם נראים נורמליים, אך הרופאים אינם בטוחים מה המשמעות של השינויים בתאים.

  • AIS – אדנוקרצינומה מקומית בתעלת צוואר הרחם. תאים טרום סאטניים נמצאים ברקמת הבלוטה.

  • LSIL – פצע תוך-אפיתליאלי קשקשי בדרגה נמוכה. דרגה נמוכה פירושו שיש שינויים מוקדמים בגודל ובצורה של התאים. המילה פצע מתיחסת לאזור של רקמה לא נורמלית. LSIL נחשבים לאי-נורמליות מתונה הנגרמים בשל הידבקות ב- HPV והם מצב שכיח, במיוחד בקרב נשים צעירות. רוב ה- LSIL חוזרים למצב נורמלי לאחר מספר חודשים או שנים.

  • HSIL – פצע תוך-אפיתליאלי קשקשי בדרגה גבוהה. דרגה גבוהה פירושו שהתאים נראים שונים מאוד בגודל ובצורה. זהו מצב יותר חמור ועלול להוביל לסרטן אם הוא אינו מטופל.

ניתם לתאר תוצאות בדיקת PAP גם תוך שימוש בסדרה אחרת של קטגוריות הנקראת "סולם דיספלסיה". דיספלסיה היא מונח המשמש לתיאור תאים לא נורמליים. למרות שדיספלסיה אינה סרטן, היא עלולה להתפתח לסרטן מוקדם מאוד של צוואר הרחם. התאים נראים לא נורמליים מתחת למיקרוסקופ, אך הם אינם פולשים לרקמה בריאה.

יש 4 דרגות של דיספלסיה: מתונה, בינונית, חמורה וקרצינומה מקומית. קרצינומה מקומית היא מצב טרום סרטני בה מעורבת רק שכבת התאים על פני השטח של צוואר הרחם, ואין פלישה לרקמות שכנות. במערכת Bethesda, דיספלסיה מתונה מסווגת כ- LSIL; דיספלסיה בינונית או חמורה וקרצינומה מקומית מסווגות ביחד כ- HSIL.

נאופלסיה תוך-אפיתליאלית של צוואר הרחם (CIN) הוא מונח אחר המשמש לעיתים לתיאור ממצאי רקמה לא נורמלית. נאופלסיה משמעותה צמיחה לא נורמלית של תאים. המונח CIN המלווה בספרה (1, 2 או 3) מתאר עד כמה עובי המעטפת של צוואר הרחם מכיל תאים לא נורמליים. CIN-3 נחשב למצב טרום סרטני הכולל קרצינומה מקומית.

  1. אילו בדיקות משמשות לסינון ואבחון מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם?

בדיקת PAP היא הדרך הסטנדרטית לבדיקת שינויים כלשהם בצוואר הרחם. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל כחלק מבדיקה גינקולוגית. בארה"ב ממליצים לכל אישה לעבור בדיקת PAP אחת ל- 3 שנים לפחות, כאשר הבדיקה הראשונה צריכה להיעשות כ- 3 שנים לאחר שהאישה החלה בקיום יחסי מין, ולא יאוחר מגיל 21.

בשל העובדה שבדיקת HPV יכולה לאתר סוגי HPV בסיכון גבוה, ה- FDA אישר בדיקה זאת כתוספת חשובה לבדיקת ה- PAP על מנת לקבוע אילו נשים בעלות ASC-US צריכות בדיקות נוספות, כגון קולנוסקופיה או ביופסיה. בנוסף, בדיקת HPV יכולה להוות תוספת שימושית לבדיקת PAP לשם סינון כללי של נשים מעל גיל 30.

  1. מהן חלופות הטיפול עבור HPV?

 כיום יש חיסון לוירוס הפפילומה האנושי, כ- תרופה ל- HPV, ניתן לטפל בפצעים וביבלות הנגרמים ע"י הוירוסים. שיטות המשמשות לטיפול בפצעים כוללות ניתוח בהקפאה (הקפאה הגורמת להרס רקמה), LEEP – הסרה של רקמה באמצעות תיל חם, וכן ניתוח קונבנציונלי. טיפולים זהים ניתן לבצע גם כנגד יבלות באיברי המין.

פעולות מסמך