צואה שינויים בצבע ובמרקם

סימפטומים

סימפטומים

צואה שינויים בצבע ובמרקם

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 31/03/2010 06:34

צואה שינויים בצבע ובמרקם. צבעה של הצואה הוא בדרך כלל חום, ואנשים רבים מסתקרנים או דואגים כאשר צבע הצואה שלהם משתנה. למרבית השינויים בצבע הצואה יש משמעות קטנה ביותר; יחד עם זאת, יש שינויים שעשויים להיות משמעותיים, במיוחד אם השינויים האלה של הצואה במרקם ובצבע עקביים ולא מופיעים באופן חד פעמי.

מה גורם לצבע הטבעי של הצואה?
צבעה הטבעי של צואה נגרם בשל נוכחותה של מרה, או ליתר דיוק אודם המרה. אודם המרה נוצר מהמוגלובין, אחרי שההמוגלובין משוחרר מתאי דם אדומים תוך כדי פירוקם, כחלק מהתהליך הרגיל של החלפת תאי דם אדומים בדם. המוגלובין שמשוחרר עובר שינוי כימיקלי ומופרד מהדם בכבד. ההמוגלובין שעבר שינוי כימיקלי (ומכונה אודם המרה) מתחבר בכבד לכימיקלים אחרים ומופרש מתאי הכבד למרה. על פי ריכוז אודם המרה, צבעה של המרה משתנה מכמעט שחור ועד צהוב בהיר.
איך שינויים באודם המרה משפיעים על צבע הצואה?
המרה נעה דרך צינורות המרה (וכיס המרה) אל תוך המעיים. עם התקדמותו של אודם המרה במעיים, חלקו עובר שינויים כימיים נוספים, ולחלק מהשינויים האלה יכולה להיות השפעה על צבע הצואה. השינויים האלה תלויים בעיקר במהירות שבה תכולת המעיים עוברת במעיים.
אם תכולת המעיים עוברת במהירות תקינה, צבע הצואה חום בהיר עד כהה. אם תכולת המעיים עוברת מהר יותר, השינויים הכימיים באודם המרה – ו/ או היעדרם – עשויים להפוך את הצואה לירוקה. שינוי זה בצבע אינו משמעותי בפני עצמו. אם אין אודם מרה בצואה, צבע הצואה אפור דמוי-חימר; שינוי זה בצבע הוא משמעותי כיוון שהוא מרמז על כך שתנועת המרה אל תוך המעיים חסומה. הסיבות הנפוצות ביותר לחסימה זו הן גידולים בצינורות המרה או סרטן בלבלב.
כיצד משפיעים דימומים במעיים על צבע הצואה?
תהליך פנימי משמעותי שיכול להשפיע על צבע הצואה הוא דימום במעיים. הצואה יכולה להיראות שחורה בשל שינויים כימיים בהמוגלובין שבדם, שנגרמים באופן חלקי על ידי פעולתם של אנזימי המעי, במיוחד אם הדימום מהיר יותר ויש כמות גדולה של המוגלובין במעיים. שינוי הצבע לשחור גם סביר יותר אם הדימום מתרחש בחלקו העליון של המעי, כיוון שלהמוגלובין יש פרק זמן ממושך יותר לעבור שינויים כימיים בזמן שהדם נע במעיים.
צואה שצבעה שחור בשל דימום היא גם "דביקה" (נמרחת) וריחה רע. מאפיינים אלה עוזרים להבחין בין צואה שחורה בשל דימום פנימי לבין צואה שחורה בשל עיכול תרופות שמכילות ברזל או ביסמות.
מצד שני, דימום שמתרחש בחלקו התחתון של המעי עשוי לגרום לצבע הצואה להיות אדום או ערמוני כיוון שמשך החשיפה של ההמוגלובין לשינויים כימיים במעי הוא קצר.
אילו דברים נוספים יכולים לגרום לשינויים בצבע הצואה?
תהליך פנימי נוסף שיכול לשנות את צבע הצואה אבל נפוץ פחות מדימום הוא מחלה של הלבלב. הלבלב מפריש למעיים אנזימים שמסייעים לעכל שומנים, חלבונים ופחממות. כאשר אין במעיים אנזימים שמקורם בלבלב, השומנים לא עוברים עיכול מלא. אם תכולת השומנים הלא מעוכלים גדולה מספיק, צבעה של הצואה יהיה צהבהב. הצואה גם נראית "שמנונית" וריחה רע. מחלות הלבלב הנפוצות ביותר שגורמות לכך הן גידולים בלבלב, שחוסמים את הצינור שדרכו מגיעים האנזימים למעיים, ודלקת לבלב כרונית, שנגרמת בדרך כלל בשל נזק משתייה מופרזת של אלכוהול, ופוגעת ביכולתו של הלבלב לייצר אנזימים. אם יש בצואה גם דם וגם שומן לא מעוכל צבע הצואה עשוי להיות כסוף.
מספר חומרים מעוכלים יכולים לשנות את צבע הצואה. תרופות שמכילות ברזל וביסמות; פפטו-ביסמול למשל, צובע את הצואה בשחור. סלק וחלק מהירקות והפירות שצבעם אדום מעניקים לצואה גוון אדום. צבעי מאכל יכולים גם הם לצבוע את הצואה.


פעולות מסמך